אפילפסיה: פטור ממס הכנסה ובחינת זכאות

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית המאופיינת בהתקפים חוזרים. ההתקפים נגרמים מפעילות חשמלית לא תקינה במוח ויכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: אובדן הכרה, עוויתות, מבטים קפואים ועוד.

לביטוח לאומי ולרשות המסים, אפילפסיה שאינה מבוקרת ומגבילה את יכולת התפקוד - עשויה להקנות זכאות. עם זאת, אפילפסיה מבוקרת תרופתית עם התקפים נדירים - לרוב אינה מובילה לאחוזי נכות משמעותיים.

הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בוחנת: תדירות ההתקפים, האם ניתן לבצע עבודה בטוחה, סוג ההתקפים (עם אובדן הכרה או ללא), הטיפול התרופתי ורמת הציות לטיפול.

אפילפסיה יכולה להיות אידיופתית (ראשונית ללא סיבה ידועה) או סימפטומטית (עקב פגיעה מוחית, גידול, שבץ, מחלות גנטיות ועוד).

גורמי סיכון: היסטוריה משפחתית, פגיעות ראש, שבץ, זיהומים של מערכת העצבים, מחסור בשינה, ולעיתים חשיפה לגורמים מסוימים.

התקפים שאינם מבוקרים משפיעים על חיי היומיום: הגבלות בנהיגה (לפי חוק), הגבלות בעבודה בגבהים, ליד מכונות מסוכנות, ועוד.

אחרי התקף (פרק פוסטאיקטלי) - קיימת לעיתים תשישות ובלבול שיכולים להימשך שעות. זה משפיע על יכולת העבודה והתפקוד.

ההגבלות תלויות בסוג ותדירות ההתקפים: מי שחווה התקפים עם אובדן הכרה מתמודד עם מגבלות חמורות יותר.

אבחנה: EEG (אלקטרואנצפלוגרמה), MRI מוח, בדיקות מעבדה. לביטוח לאומי: מכתב נוירולוג עם תיאור מפורט של ההתקפים, תדירותם, הטיפול התרופתי ורמת השליטה.

לרשות המסים: חוות דעת רפואית מנוירולוג המתארת את אחוזי הנכות הרפואית ואת השפעת האפילפסיה על כושר ייצור ההכנסה.

טיפול תרופתי: תרופות אנטי-אפילפטיות (AED) כגון Levetiracetam, Valproate, Lamotrigine ועוד. כ-70% מהחולים מגיעים לשליטה טובה עם טיפול.

כ-30% מהחולים סובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול - אלה הם בדרך כלל המקרים שמצדיקים בחינת זכאות לנכות.

חשוב לתעד כל התקף ביומן: תאריך, שעה, משך, סוג ההתקף. תיעוד זה חיוני לוועדה.